רשלנות בטיפול במקרה של מצוקה עוברית

עורכת הדין אדרה רוט וצוות עורכי הדין במשרד מטפלים במספר תביעות פיצויים גדולות, שהוגשו בשל רשלנות רפואית חמורה לאחר לידת ילד/ה עם פגיעות קשות ביותר, שנבעו מטיפול כושל ורשלני במצוקה עוברית.

לצערנו הרב, בכל שנה מוגשות יותר ויותר תביעות שעילתן טיפול כושל ורשלני במקרים של מצוקה עוברית והסיבות לכך רבות ומגוונות, כשלפי הערכתנו המקצועית, הסיבה העיקרית הנה הלחץ העצום בחדרי הלידה בישראל והעומס המוטל על הרופאים.

מצוקה עוברית הנה סיבוך רפואי מסוכן ביותר אשר נוצר בשעה שהעובר אינו מקבל מספיק חמצן כשהוא עדיין נמצא בתוך רחם אמו.

מצב זה עלול להתרחש, בין היתר, עקב סיבוכים של חבל הטבור שמזרים את החמצן מהאם לתינוק, ולגרום לעובר לנזק מוחי קשה ובלתי הפיך ובמקרים חמורים אף למותו.

הטיפול הרשלני במצוקה עוברית יכול להתרחש בעיקרו בשל היעדר אבחון של מצב המצוקה העוברית או במקרה של טיפול לא מקצועי במהלך הנסיונות לפתור את בעיית המצוקה העוברית, ברגעים שלפני ובמהלך הלידה.

נדגיש כי חשוב ורצוי להקדים ולפנות להתייעצות עם עורך דין, בכל מקרה של לידה לאחר מצוקה עוברית וגם במקרים שבהם לא ברור לחלוטין אם נגרם נזק לעובר בשל אותה מצוקה שאליה נקלע לפני ובמהלך הלידה.

ניסיון החיים מלמד כי במקרים לא מעטים, נזקי הטיפול הכושל במצוקה שאליה נקלע העובר באים לידי ביטוי רק תקופה ארוכה ולעיתים אף בחלוף שנים ממועד הלידה.

אבחון מאוחר של מצוקת העובר

סימפטום מובהק של מצוקה עוברית הנו כאשר חלה ירידה בקצב פעימות הלב או התנועות של העובר.

לא פעם הראשונה לאבחן את הירידה בקצב תנועות העובר הינה האם ההרה בעצמה. לפיכך, במידה והצוות הרפואי לא התייחס בזהירות הראויה לתלונות האם על ירידה בקצב תנועות העובר, הדבר עלול להוות רשלנות רפואית.

את הירידה בקצב הלב של העובר ניתן לבדוק באופן מקצועי על ידי מוניטור עוברי או אולטרא סאונד, כאשר ירידה אל מתחת ל-100 פעימות בדקה מוגדרת כבר כמצוקה עוברית.

לפיכך, במידה והצוות הרפואי לא טרח לבצע את הבדיקות הללו, או במידה והוא ביצע אותן שלא באופן מקצועי, או במידה והוא לא התייחס לממצאים חשודים שלהם והמשיך לעקוב אחריהם באופן רציף, וזאת בכלל או במהירות הנחוצה, הדבר עלול להוות רשלנות רפואית.

במסגרת הליך ת.א. 7046/01 עזבון המנוח כחלון ז"ל נ' מדינת ישראל אשר התנהל פני בית משפט השלום בראשון לציון, נדון מקרה של תינוק אשר נולד בלידת ואקום כשחבל הטבור שלו כרוך פעמיים סביב גופו, וכשהוא ללא דופק ונשימה עצמונית. נסיונות ההחייאה של התינוק לא צלחו, והוא מת כעבור 7 שעות לאחר לידתו.

בית המשפט קבע כי נתוני המוניטור של העובר חייבו מעקב רציף אחריו כבר מהשעה 16:10 ואילך, וזאת נוכח עליה ברמת הדופק של העובר וירידה בהשתנות.

הצורך במעקב הלך והתחזק בשעה 17:00, כאשר הדופק המשיך לעלות, וההשתנות המשיכה לרדת. נתוני הניטור חייבו הערכת המצב החימצוני של העובר, באמצעות בדיקת PH.

בשעה 17:50 נצפתה קומבינציה של נתונים שלימדו על מצוקת העובר, ולפיהם הדופק הגיע לרמה של 170 פעימות לדקה, ההשתנות הייתה ירודה, ונוספו האטות.

בשעה זו, 17:50, היה צריך לחלץ את העובר. ברם, רק כעבור שעה, בשעה 18:50, הוחלט לחלץ את העובר בוואקום וכך נעשה. בהמשך לכך, התינוק נולד בשעה 19:00 וזאת כפי שתואר לעיל.

בית המשפט גם קבע שצוות בית החולים התרשל בכך שלא עקב כראוי ובצורה מעמיקה אחר נתוני המוניטור של העובר וזאת במשך זמן ארוך של שעה וחמישים דקות, בין השעות 17:00 ו-18:50, לא ערך הערכת מצב חיצוני של העובר במועד, ולא פעל לחילוץ היילוד בזמן המתאים, ועקב כך הוא נולד במצב של חמצת קשה וללא סיכויי החייאה סבירים.

עוד קבע בית המשפט כי תכלית המוניטור היא מעקב מקצועי, וכי אין לו ערך אם הוא אינו מלווה במעקב הולם.

במקרה הנדון, הניטור עורר דאגה כבר מראשית הדרך, ומגמת ההחמרה הלכה והתחזקה. המידע הופיע בתרשים המוניטור, אולם הצוות הרפואי לא התבונן במידע.

מדידת החום של האם בשעה 18:00 מלמדת כי מיילדת ניגשה ליולדת, אך כנראה שהיא לא הזעיקה רופא, או שהרופא לא הגיע, למרות שהוא נקרא למקום. כך גם לא נערכה בדיקה וגינאלית באותה נקודת זמן ולא נלקחה בדיקת PH.

בדיקת הרופאה בשעה 18:50 כבר איחרה את המועד, מאחר שכבר בשעה 18:40 לערך המוניטור הפך למוניטור אגונלי, שהינו פתולוגי בצורה חמורה מאוד, מאחר שרישום כזה יכול להיות רישום במצב חמצוני גרוע של העובר עד כדי מות העובר.

בהתאם לכך התקבלה תביעת ההורים של העובר ונפסקו להם פיצויים.

סימפטום נוסף של מצוקה עוברית מתבטא בהימצאות מים מקוניאליים במי השפיר של העובר. תופעה זו יכולה לשמש אינדיקציה מובהקת לקיומה של מצוקה עוברית, ולפיכך, במידה והיא אירעה מבלי שהצוות הרפואי חש במהירות לבדוק בעקבותיה שמא העובר נמצא במצב של מצוקה עוברית, אזי המדובר לכאורה ברשלנות רפואית.

הטיפול המתבקש ומקרי רשלנות רפואית

הטיפול הנדרש במקרה של מצוקה עוברית כולל ניסיונות לשחרור הסיבוכים של חבל הטבור וזאת על ידי שינוי תנוחת האם או מתן תוספת חמצן לאם ולעובר.

במידה ואמצעי הטיפול השמרניים הללו אינם עוזרים והלידה הנרתיקית עומדת לקראת סיומה, ניתן לנסות לחלץ את העובר באמצעות לידה מכשירנית קרי, לידת ואקום או לידת מלקחיים.

במידה והלידה הנרתיקית טרם החלה כלל, או במידה והיא רחוקה מסיומה, יש ליילד את העובר באמצעות הפנייתה של היולדת לניתוח קיסרי דחוף ביותר, כאשר כל עיכוב בהפניית היולדת לניתוח הקיסרי עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לעובר ולהוות לכשעצמו, עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית במקרה של פגיעה כאמור.

עוד בנושא: שיתוק ע"ש ארב בגלל רשלנות רפואית בלידה

במידה וכל אחת מהפעולות הללו לא ננקטת כלל על ידי הצוות הרפואי למרות שהיא היתה דרושה, או במידה והיא ננקטה באופן רשלני ולא מקצועי, וכן במידה והיא ננקטה תוך שיהוי ולא במהירות הנחוצה, אזי הדבר עלול להוות עילה להגשת תביעת פיצויים במקרה של נזק לעובר ו/או ליולדת.

הרופאים בחדר הלידה יודעים וחשוב שכולנו נבין כי כאשר מאבחנים מצוקה עוברית יש לפעול מהר ככל האפשר, הואיל וכל עיכוב בטיפול עלול להוביל לנזקים קשים ובלתי הפיכים לעובר ולאם היולדת ולא אחת, מקרים אלה עלולים להסתיים גם במוות.

כל מקרה של לידה טראומטית וקשה, כאשר ברור להורים הצעירים כי העובר נקלע למצוקה עוברית, וגם במקרים שטרם ברור באם נגרמו נזקים לעובר או מה היקפם, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ולבחון את מכלול הנסיבות שלפני ובמהלך הלידה.

כאמור, לעורכת הדין אדרה רוט ניסיון משפטי רב בטיפול וייצוג משפחות בתביעות פיצויים בעקבות נזקים שנגרמו בשל טיפול רשלני במקרים של מצוקה עוברית וניתן לפנות לשיחה והתייעצות אישית עם עו"ד אדרה רוט בכל עת.