לידה מכשירנית הנה לידה שבה שליפת העובר מתבצעת בסיוע מכשירים רפואיים, לרוב באמצעות מלקחיים או ואקום, וזאת בנסיבות בהן הלידה הנרתיקית אינה מתקדמת מאליה ויש לסייע לעובר לצאת מתעלת הלידה.
את הלידה המכשירנית חושב כמובן לבצע בזהירות ובעדינות רבה וזאת כדי לא לפגוע ולהזיק לראש העובר בשל מצבו הרגיש והפגיע, וכן כדי לא לפגוע ביולדת עצמה.
הסיבות לחוסר התקדמות הלידה הנרתיקית יכולות לנבוע מגורמים שונים, כגון בשל תשישותה של האם היולדת לאחר לידה ממושכת או כאשר התינוק נקלע למצב של מצוקה עוברית המצריך טיפול רפואי מהיר ומקצועי.
במידה שגם הלידה המכשירנית לא צלחה או כאלטרנטיבה לשימוש במכשירים, יש לעבור לביצוע ניתוח קיסרי לצורך חילוץ העובר.
לא כל לידה מכשירנית כרוכה בהכרח בסיבוכים וגרימת נזקים לעובר ו/או ליולדת, אולם שכיחותם גבוהה יותר בלידה מכשירנית מאשר בלידה טבעית.
הנזקים לעובר כוללים דימום תוך גולגולתי ששכיח יותר בלידת מלקחיים, דימומים ברשתית, פגיעה במקלעת הברכיאלית, שיתוק על שם ארב, פגיעה בעצב הפנים, שברים בגולגולת ועוד.
הנזקים ליולדת כוללים קריעה של הנרתיק, ששכיחה יותר בלידת מלקחיים מאחר שהיא מצריכה חיתוכי חייץ, צורך גבוה יותר בעירוי דם, פגיעה ברצפת האגן ועוד.
במידה שהנזקים לעובר או ליולדת עקב הלידה המכשירנית נגרמו עקב רשלנות רפואית של הצוות הרפואי להבדיל מהתממשות סיכונים טבעיים שכרוכים בהליך, הדבר עלול להוות עילה להגשת תביעת פיצויים, כפי שמסבירה עורכת הדין אדרה רוט בסקירה שלפניך.
החלטה על לידת מלקחיים
לידת מלקחיים מתבצעת באמצעות החדרת מלקחיים לתוך נרתיק היולדת, תפיסת ראשו של העובר על ידי המלקחיים משני צידיו ומשיכת העובר בזהירות החוצה מתעלת הלידה על ידי הרופא המיילד.
ניתן לבצע את לידת המלקחיים רק בכפוף למספר תנאים מצטברים, שכוללים בין היתר, ירידת מים, פתיחה מלאה של צוואר הרחם ומצג ראש של העובר להבדיל ממצג עכוז.
יש לבצע את לידת המלקחיים בזהירות ובעדינות, כדי למנוע גרימת חבלות חמורות לראשו העדין של העובר או נזקים לנרתיק היולדת, עקב ביצוע חתך חייץ גדול מדי לצורך החדרת המלקחיים לנרתיק.
עם זאת יש לקחת בחשבון שלעתים יוותרו סימנים אדומים בראשו של העובר לאחר ביצוע לידת המלקחיים, שלרוב חולפים מאליהם כעבור מספר ימים או שבועות.
החלטה על לידת ואקום
לידת ואקום מתבצעת באמצעות מכשיר ואקום המכונה גם שולפן ריק. מכשיר זה יכול להיות עשוי מגביע מתכת, שנחשב לחזק ויציב יותר אך גם לכזה שעלול להזיק יותר לעובר, או מגביע פלסטיק, שנחשב לעדין יותר מבחינת הקרקפת של העובר אך גם לפחות יציב מאחר שהוא עלול להתנתק מראש העובר ביתר קלות.
אפקט הוואקום או היניקה של הגביע, משמש להצמדת הגביע בעוצמה לראש העובר ולשליפת העובר על ידי הרופא המיילד במהלך ציר של היולדת.
גם את לידת הוואקום ניתן לבצע רק בכפוף לקיומם של מספר תנאים מצטברים, שכוללים גם ירידת מים ופתיחה מלאה של צוואר הרחם ועוד.
בנוסף, יש להקפיד ולהצמיד את השולפן לראש העובר למשך הזמן המינימלי האפשרי כדי למנוע גרימת נזקים לראש העובר ולהגביל את מספר ניסיונות השליפה לעד שלושה בלבד.
עם זאת יש לקחת בחשבון שגם לאחר לידת ואקום יכולים להישאר סימנים אדומים בראשו של העובר, שגם הם חולפים בדרך כלל לאחר זמן קצר.
מקרי רשלנות רפואית בלידה מכשירנית
במידה והלידה המכשירנית בוצעה באופן רשלני ולמשל באופן אגרסיבי וללא הזהירות הנדרשת, ועקב כך נגרמו נזקים לעובר או ליולדת, הדבר עלול להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית.
הרשלנות הרפואית בלידה מכשירנית יכולה להתבטא במגוון דרכים כגון:
– ביצוע הלידה המכשירנית לפני שהתקיימו כל התנאים המצטברים הנדרשים לשם ביצועה
– עיכוב בלתי מוצדק בביצוע הלידה המכשירנית זמן רב מדי לאחר שכבר התמלאו כל התנאים לכך
– ביצוע הלידה המכשירנית על ידי רופא שאינו מיומן ומנוסה בביצועה
– בחירה שגויה באפשרות של ביצוע לידה מכשירנית וכן עיכוב בהפניה לניתוח קיסרי
– אי קבלת הסכמה מדעת של היולדת לפני ביצוע הלידה המכשירנית
– היעדר אבחון של הנזקים שנגרמו לעובר ו/או היולדת בשל הלידה המכשירנית
– אי מתן טיפול מתאים ומהיר לנזקים שנגרמו לעובר במהלך הלידה
כך ולדוגמא, במסגרת הליך ת"א 34758-01-11 י.ע. נ' משרד הבריאות נדון מקרה של תינוקת שנולדה בלידת ואקום בבית החולים איכילוב ולאחר מכן התברר שהיא סובלת משיתוק ע"ש ארב שגרם לשיתוק של ידה הימנית.
בהסתמך על הראיות שהוגשו בתיק, קבע בית המשפט שבית החולים לא התרשל בכל הקשור לבחירה בלידת ואקום ובאופן ביצועה, אולם הוא התרשל בכל הקשור לקבלת הסכמתם מדעת של ההורים לביצוע לידת וואקום, מאחר שלא הוסברו להם הסיכויים והסיכונים שכרוכים בה לעומת הסיכויים והסיכונים שכרוכים בניתוח קיסרי.
בהתאם לכך פסק בית המשפט להורים פיצויים בסך של 300,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין.
עוד בנושא: רשלנות בלידה מכשירנית הובילה לתשניק חמור ולנזק בלתי הפיך
מתי כדאי לפנות לעורך דין?
בכל מקרה שבו נגרמו לאם היולדת ולתינוק הרך שנולד נזקים כלשהם לאחר לידה מכשירנית, חשוב לפנות ולבדוק את השתלשלות האירועים שקדמה ללידה, באמצעות פניה לעורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
על מנת להכריע ולהעריך האם הנזקים הנם תולדה של רשלנות רפואית בלידה קיים צורך לבחון את התיק הרפואי של האם היולדת החל מתקופת מעקב ההריון ועד למועד הלידה עצמה והתיעוד המלא של השתלשלות האירועים בתוך חדר הלידה.
במקרים רבים, עורך הדין שיבחן את התיעוד הרפואי יפנה לקבלת חוות דעת של מומחה רפואי מתחום המיילדות, על מנת לשמוע ולהבין ממנו האם אנשי הצוות הרפואי בחדר הלידה התנהלו בצורה מקצועית ומקובלת או שמא התרשלו בביצעו תפקידם.
לאורך השנים טיפלה עורכת הדין אדרה רוט במאות מקרים של רשלנות רפואית בלידה, מקרים שנבעו בשל טעויות והתרשלות במהלך לידה מכשירנית, במקום בו לא היה מקום להשתמש במכשירים או במקרים שבהם השימוש במכשירים גרם לנזק חמור לתינוק ולאם היולדת.
קריאה נוספת: פרע כתפיים בשל רשלנות בלידה
