שימי לב: פיגור גדילה תוך רחמי

קצב הגדילה התוך רחמית של העובר מהווה את אחד המדדים החשובים לתקינות ההריון.

לרוב, קצב גדילה תקני של העובר מעיד על תפקוד יעיל של מערכות העובר והאם, בעוד שפיגור בגדילה התוך רחמית (Intrauterine Growth Restriction – IUGR) עשוי להעיד על מצב הפוך, המחייב תשומת לב מיוחדת מצד רופא הנשים שלך.

פיגור גדילה תוך רחמי אף כרוך בסיכון מוגבר לתמותה ותחלואה בטווח המיידי כתוצאה ממוות תוך רחמי, מצוקה עוברית, שאיפת מי שפיר לריאות, היפוגליקמיה, וסיבוכים מטבוליים אחרים.

בטווח הבינוני, קיים סיכון מוגבר לשיתוק מוחין, עיכוב התפתחותי, אוטיזם, הפרעות למידה וליקויים קוגניטיביים. בגיל מבוגר קיים סיכון מוגבר לסיבוכים במערכת הלב וכלי הדם.

לפיכך, קיימת חשיבות קריטית לאבחון מוקדם ככל שניתן של עיכוב בגדילה התוך רחמית של העובר. חשוב לציין כבר עתה כי כיום 5% עד 10% מכלל ההריונות מאובחנים עם פיגור גדילה תוך רחמית וברוב המקרים, אין לכך משמעות ארוכת טווח על העובר.

בסקירה המפורטת שלפניך מסבירה עורכת הדין אדרה רוט אודות הדרכים לאבחן מצבים של IUGR וההכרח הרפואי להקפדה יתרה על מעקב ההריון במקרה של אבחון כאמור.

כיצד מאבחנים עיכוב גדילה תוך רחמי?

הדרך המהימנה ביותר כיום לאבחון עיכוב בגדילה התוך רחמית נעשית באמצעות בדיקות האולטראסאונד השונות שנערכות לאורך מעקב ההריון על ידי רופא נשים או טכנאי מוסמך.

מטבע הדברים, לא ניתן לשקול את משקל העובר ברחם, אולם ניתן להעריך ולשער את משקלו באמצעות מדידה של קוטר הראש שלו, היקף הבטן ואורך עצם הירך, אם כי חשוב לזכור שמדובר בהערכה בלבד ולא בקביעה וודאית.

המשקל המוערך של העובר מושווה לעקומת אחוזוני הגדילה, שנעים בין 5% ל-90%, על מנת לקבוע באיזה אחוזון ממוקם העובר ביחס לעוברים אחרים בני גילו.

עיכוב בגדילה התוך רחמית מוגדר כמשקל עובר שהנו נמוך מאחוזון 10 ביחס לשבוע ההריון. עובר ממוצע יהיה על אחוזון 50, ואילו עובר גדול יהיה, למשל, על אחוזון 90.

הגורמים לעיכוב בגדילה התוך רחמית

קיימים מספר גורמים שונים שעלולים להוביל לפיגור גדילה תוך רחמי ובין השאר:

עובר קונסיסטוטיונאלי

הסיבה השכיחה ביותר לעובר קטן הנה עובר קונסיסטוטיונאלי, כלומר, עובר אשר למרות משקלו הקטן יחסית, הפוטנציאל הגנטי שלו תואם את משקלו.

מדובר, למשל, בעוברים להורים קטנים ורזים או כאשר קיימת היסטוריה משפחתית של ילדים נוספים שנולדו במשקלים נמוכים.

משקלם של עוברים אלה יהיה לרוב סביב אחוזון 10 ולא נמוך מכך.

בעייה שלייתית

השלייה מהווה כידוע את ספק המזון העיקרי של העובר. לפיכך, כאשר נוצרת אי ספיקת שלייה, בגינה השליה אינה מספקת מספיק דם ותזונה לעובר, יחול עיכוב בצמיחתו.

קיימות סיבות שונות שיכולות לגרום לאי ספיקת השליה, לרבות סיבות שקשורת לאם עצמה, כגון מבנה אנטומי של האם, תת תזונה, קרישיות יתר, לחץ דם גבוה, מחלות כליה, מחלות לבביות, שימוש בסמים, אלכוהול, ותרופות מסויימות במהלך ההריון, רעלת הריון ועוד, אם כי לעיתים הסיבה לאי הספיקה אינה ידועה.

בעיה עוברית

הבעיות העובריות שעלולות לגרום לעיכוב בצמיחת העובר כוללות מספר הפרעות גנטיות כגון תסמונת דאון או מוטציות גנטיות אחרות שאותן ניתן לאבחן באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי ובדיקת NIPT, זיהומים ויראליים בתוך הרחם שפוגעים בעובר כגון אדמת ו-CMV, ומגוון נוסף של מומים עובריים.

פיגור גדילה סימטרי ולא סימטרי

עיכוב סימטרי הנו עיכוב שמתרחש ב-20% מהעוברים שלוקים בפיגור גדילה, ומתבטא בהקטנה פרופורציונאלית של כל איברי העובר ובמיוחד של המוח.

עיכוב זה נגרם לרוב בשל הפרעה מוקדמת לגדילת העובר במהלך ההריון, כגון עקב הפרעה גנטית של העובר או זיהום תוך רחמי בתחילת ההריון.

עיכוב לא סימטרי נפוץ הרבה יותר ולמעשה מתרחש ב-80% מהעוברים שלוקים בפיגור גדילה.

מצב זה מתבטא באופן לפיו לרוב המוח של העובר מתפתח בצורה תקינה, ועל כן הוא גדול ביחס ליתר איברי העובר שמתפתחים באופן מוקטן יחסית.

עיכוב זה נגרם לרוב בשל הפרעה מאוחרת לגדילת העובר במהלך ההריון, ולעיתים עקב אי ספיקת שליה, מאחר שהפגיעה בהיקף אספקת הדם לעובר גורמת לו להעביר את הדם שמגיע אליו בעיקר למוח וללב במקום ליתר האיברים.

מעקב וטיפול

עיכוב בגדילה התוך רחמית מצריך מעקב הריון קפדני, שכולל עריכת בדיקות שונות לצורך איתור הסיבות לעיכוב הגדילה ולצורך הערכת מצבו של העובר, וכל רופא נשים המנהל מעקב הריון חייב להקפיד על כך.

מטרת המעקב הנה לאבחן בזמן את העוברים שנמצאים בסכנה מוגברת לסיבוכים תוך רחמיים ולבצע במקרה כזה התערבות תוך רחמית ואף לידה מוקדמת במידת הצורך.

הבדיקות לצורך איתור הסיבה לעיכוב בגדילה כוללות בדיקות ויראליות לאם, בירור קרישיות יתר, אקו לב עובר לאיתור מומי לב, איתור סממנים לאי ספיקת שליה, בדיקות גנטיות ועוד.

לאחר אבחון פיגור גדיהל תוך רחמי יש לערוך לאם ההריונית בדיקות אולטראסאונד אחת לשבועיים כדי לעקוב אחר קצב צמיחת העובר.

רק לאחר הלידה הבנו את המשמעות…

אם הילד או הילדה שלך אובחנה עם פגיעה גנטית, אורטופדית או כל פגיעה אחרת לאחר הלידה, ובמהלך מעקב ההריון הרופא אבחן פיגור בגדילה התוך רחמית, חשוב לפנות להתייעצות עם עו"ד המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית.

לרופא הנשים המלווה את מעקב ההריון, כל מעקב הריון של כל אשה ללא יוצא מן הכלל, קיימת חובה מקצועית להקפיד הקפדה יתרה במקרים של אבחון IUGR, לערוך מגוון בדיקות ולבצע סקירות ממוקדות לאורך חודשי ההריון, הכל במטרה למנוע לידת ילד/ה הסובל מבעיה רפואית משמעותית.

אם רופא הנשים שליווה את ההריון שלך לא עשה את המוטל עליו בשל התרשלות, יכול בהחלט להיות שיש לך עילה להגשת תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית. עורכת הדין אדרה רוט עומדת לרשותך בכל שאלה ולצורך התייעצות והערכת המקרה שלך.

קריאה נוספת: רשלנות בפענוח תוצאות של סקירת מערכות בהריון