תשניק סב לידתי (אספיקציה) ומקרי רשלנות רפואית

עורכת הדין אדרה רוט וצוות משרדה מטפלים במספר תביעות פיצויים, שהוגשו בשל רשלנות רפואית חמורה בטיפול במקרים של תשניק סב לידתי.

תשניק סב לידתי, או אספיקציה, הינו סיבוך רפואי שנגרם לעובר בסמוך ללידה שלו או במהלך הלידה וזאת כתוצאה מהפרעה באספקת חמצן לעובר בהיותו ברחם, אשר מקשה עליו לנשום.

מחסור ממושך באספקת חמצן לעובר עלול לגרום לנזק מוחי קשה לעובר וכן לנזקים לאיברים אחרים בגופו. במקרים חמורים במיוחד הדבר אף עלול לגרום לדום לב ולמותו של העובר.

במידה ומדובר במחסור מלא בחמצן, הנזק המוחי עלול להיגרם כעבור 15 דקות בלבד. במידה ומדובר במחסור חלקי בלבד, הנזק המוחי יתרחש כעבור משך זמן ארוך יותר, ולעיתים אף שעות.

נורות אזהרה: הסימפטומים של תשניק סב לידתי

במידה והעובר לקה בתשניק סב לידתי עוד לפני הלידה, הסימפטומים שלו יתבטאו בשינויים בדופק הלב שלו כפי שהם נמדדים במוניטור העוברי, וכן בשינויים בסימנים חיוניים אחרים כגון תנועות ונשימה. במקרה כזה חשוב מאד ואף קריטי לאבחן את התשניק הסב לידתי מוקדם ככל האפשר, ולחלץ את העובר מהרחם מהר ככל הניתן, רצוי בניתוח קיסרי, מאחר וכל עיכוב בטיפול בעובר מגדיל את הסיכויים לגרימת נזק בלתי הפיך למוחו וחלילה למותו.

לאחר הלידה, הסימפטומים של התשניק הסב לידתי של התינוק יתבטאו בצבע חיוור, כחלון, ובסימנים שונים שמעידים על הפרעה בתפקוד המוחי של התינוק, כגון אפטיות או שינויים ברמת הערנות, טונוס שרירים רפוי ללא תנועות נשימה, דופק איטי ולחץ דם נמוך, פרכוסים ועוד. הטיפול במקרה כזה יכלול החייאה, טיפול תרופתי והנשמה, לפי הצורך.

עוד בנושא: אובדן היכולת להכנס להריון

גורמים נפוצים לתשניק סב לידתי

הגורמים להיווצרות תשניק סב לידתי כוללים מגוון סיבוכים רפואיים ונובעים מסיבות שונות. סיבות אלו כוללות בעיות רפואיות של האם כגון סכרת הריון, לחץ דם נמוך, קריסת התפקוד הלבבי שלה, דימום מסיבי, ועוד, היפרדות השלייה שאחראית להזרמת החמצן לעובר, כריכת חבל הטבור סביב העובר באופן שחונק אותו, פרע כתפיים ועוד.

מקרי רשלנות רפואית

כדי להוכיח רשלנות רפואית לאחר תשניק סב לידתי, יש להוכיח קיומם של שלושה מרכיבים, בין השאר באמצעות חוות דעת מומחה רפואי בתחום המיילדות.

ראשית, יש להוכיח שהצוות הרפואי התרשל בכל הקשור לאבחון הסימפטומים שמעידים על קיומו של תשניק סב לידתי ו/או הטיפול בו, לרבות מהירות חילוץ העובר מהרחם.

שנית, יש להוכיח שלעובר נגרם נזק נוירולוגי קבוע. ושלישית, יש להוכיח שקיים קשר סיבתי בין התרשלות הצוות הרפואי לנזק שנגרם לעובר.

ראו לדוגמא: פסיקת פיצויי עתק בשל נזק חמור מתשניק בלידה

בעולם הרפואה מקובל שכדי להוכיח קשר סיבתי בין התשניק סב לידתי לבין הנזק הנוירולוגי שנגרם לתינוק, על התובע לעמוד בקריטריונים שנקבעו לשם כך במסגרת שני מסמכים, אשר ההבדלים ביניהם אינם רבים. האחד מכונה בשם מסמך הקונצנזוס, והשני מכונה הדו"ח של ACOG.

מסמך הקונצנזוס הנו נייר עמדה משנת 1997 של ועדת מחקר של איגוד המיילדים באוסטרליה ובניו זילנד, בראשות פרופסור אלסטייר מקלנן.

הקונצנזוס הציג 3 קריטריונים הכרחיים שיש בהם כדי להצביע על כך שהיפוקסיה/חוסר חמצן במהלך הלידה גרמה לנכות נוירולוגית קבועה:

(1) עדות לחמצת מטבולית בדם טבורי בלידה, או בבדיקת דם שנלקחה זמן קצר לאחר הלידה. PH פחות מ- 7 וערך בסיס גדול או שווה ל- 12.

(2) התחלה מוקדמת של תסמיני אנצפלופתיה נאונטלית קשה או בינונית בעוברים שנולדו אחרי שבוע 34 של ההיריון.

(3) שיתוק מוחין מסוג קוודריפלגיה ספסטית או דיסקינטית.

הקונצנזוס הציג בנוסף עוד 5 קריטריונים, אשר בהתקיימם יחד יש בהם כדי לתמוך במסקנה שהאירוע ההיפוקסי אירע במהלך הלידה, אולם כל אחד מהם בפני עצמו אינו ספציפי לקביעת הקשר הסיבתי לאירוע הלידה.

(א) אירוע היפוקסי "מסמן" שאירע מיד לפני או במהלך הלידה.

(ב) שינוי פתאומי, מהיר וממושך של קצב לב העובר, בדרך כלל לאחר האירוע ההיפוקסי המסמן, כאשר קצב הלב קודם לכן היה תקין.

(ג) ציון אפגר בין 0 ל-6 במשך יותר מחמש דקות.

(ד) עדות מוקדמת של מעורבות רב מערכתית.

(ה) עדות הדמייתית מוקדמת לפגיעה מוחית חריפה.

הדו"ח של ACOG הנו דו"ח שפורסם בשנת 2002 על ידי ACOG על ידי האיגוד האמריקאי למיילדות וגניקולוגיה בנושא פגיעה מוחית אצל ילודים ושיתוק מוחין.

גם בדו"ח זה צוינו קריטריונים שיש בהם כדי להצביע על כך שאירוע חריף במהלך הלידה גרם לשיתוק מוחין, אשר מבוססים על הקריטריונים של הקונצנזוס, עם מספר שינויים.

כפי שהוסבר בפסק הדין החשוב בהליך ת"א 32570-01-10 ס.ג. נ' מדינת ישראל, אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, בתי המשפט בישראל לא קבעו כי הקריטריונים של שני המסמכים הללו כמות שהם, מחייבים גם לצורך קביעת הקשר הסיבתי בהליכים משפטיים, אולם הם אימצו את העיקרון כי על מנת להוכיח קשר סיבתי בין אירועים סב-לידתיים לנזק נוירולוגי אצל הילוד, יש להוכיח התקיימותם של קריטריונים מקובלים הנבחנים מיד לאחר הלידה, וזאת כאמור בהליך ע"א 4484/11 פלוני נ' משרד הבריאות.

כך למשל, במסגרת פסק הדין בהליך ע"א 6992/09 לזר נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, מציין השופט עמית את הסממנים מוכרים, שנזכרו פעמים רבות בפסיקה בהקשר של תשניק סב-לידתי ואשר כוללים:

(א) אפגר נמוך מאוד גם בדקה החמישית והעשירית לאחר הלידה. סולם האפגר מבוסס על חמישה נתונים: נשימה, דופק, צבע, תגובה לגירוי, וכוח שרירים, טונוס, כאשר כל פרמטר זוכה לציון בין אפס לשתיים כך שהניקוד המכסימלי לתינוק בעת היוולדו הוא עשר.

(ב) חמצת בדם, רמת PH נמוכה מהתקין.

(ג) פרכוסים או ממצאים חריגים בבדיקה הנוירולוגית שנערכת לתינוק עם יציאתו לעולם או בימים או בשבועות הראשונים לאחר הלידה, כמו רפיון שרירים, שינויים בטונוס גוף, היפוטוניה או היפרטוניה, או ממצאים לא תקינים בבדיקת הרפלקסים.

(ד) פגיעה רב מערכתית כמו פגיעה בכליות או הפרעה בתפקודי קרישה.

בחינת סממנים אלו, בבחינת נקודת מוצא, אינה כזה ראה וקדש, והיא צריכה להיעשות בזהירות.

כך, לדוגמה, האפגר אינו מדע מדויק אלא סובייקטיבי ומהימנותו תלויה במיומנות הצוות הרפואי, ואילו חומציות בערכים תקינים יכולה להעיד על המצב בעת עריכת הבדיקה, מבלי לשלול בהכרח אפשרות של סבל עוברי ומצב של חוסר אספקת חמצן קודם לכן, כאמור בע"א 7375/02 בי"ח כרמל נ' עדן מלול.

חשד לתשניק סב לידתי? פנה/י להתייעצות!

בכל מקרה, הוכחת רשלנות רפואית מצד אנשי הצוות הרפואי במקרה של תשניק, מורכבת ומצריכה מיומנת משפטית וחוות דעת של מומחים רפואיים מוכרים.

במקרה של סיבוכים בלידה וחשש מפני תשניק, מומלץ להקדים ולפנות לקבלת ייעוץ משפטי מול עורך דין מיומן. לעורכת הדין אדרה רוט ניסיון רב בטיפול במקרים מצערים אלה וניתן לפנות לשיחה אישית והתייעצות ללא כל החייבות מצידך.

עוד בנושא: פסיקת פיצויים בסכומי עתק בשל רשלנות באבחון תשניק לידתי