שיתוק מוחין בשל תשניק בלידה

תשניק בלידה שמכונה גם אספיקציה, הנו סיבוך רפואי נדיר יחסית שמתבטא בחוסר אספקת חמצן לעובר בזמן שהותו ברחם, בסמוך ללידה או ממש בזמן הלידה.

סיבוך זה עלול לגרום לעובר לנזק מוחי קשה, שיתוק מוחין ומגוון בעיות בריאותיות נוספות שילוו את התינוק מיום לידתו ולאורך כל חייו.

במקרים חמורים ביותר עלול התשניק לגרום למותו של העובר מיד או בסמוך לאחר הלידה.

שיתוק מוחין הנו למעשה שם כולל למגוון של ליקויים נוירולוגיים, אשר עלולים לפגוע בתפקוד המוטורי של הילד בארבעת גפיו וכן בהתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית וההתנהגותית שלו.

צוות הרופאים בחדר הלידה צריך לדעת לזהות מבעוד מועד סימנים לתשניק לידתי, שכן המדובר כאמור על מצב מסוכן מאד, שעלול להוביל לנזקים קשים ובלתי הפיכים.

בכל מקרה של פגיעה בתינוק ובאם היולדת בזמן הלידה, לא כל שכן אם הנזקים הנם תוצאה של תשניק כאמור, יש להקדים ולפנות להתייעצות אישית עם עו"ד המתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית, על מנת לבחון את מהלך הלידה, הסיבות להופעת התשניק והטיפול הרפואי שניתן מיד לאחר זיהויו.

בסקירה שלפניך מסבירה עורכת הדין אדרה רוט על הסיבות שבגינן עלול להיגרם נזק בלתי הפיך בשל שיתוק מוחין, שנבע מתופעה של אספיקציה בסמוך למועד הלידה וטיפול רפואי רשלני מצד אנשי הצוות הרפואי שנכחו בחדר הלידה.

הגורמים לתשניק בלידה

קיימים גורמים רבים וסיבות שונות להיווצרות התשניק בלידה.

גורמים אלו כוללים בין השאר בעיות רפואיות של האם ההרה כגון לחץ דם נמוך, סכרת הריון, דימומים כבדים, תפקוד לבבי כושל, וכן סיבוכי לידה כגון כריכת חבל הטבור סביב צוואר העובר, צניחת חבל הטבור, היפרדות השלייה, פרע כתפיים, מצג בלתי תקין, לידה מושרית או לידת מכשירים, קרי, לידת ואקום, מלקחיים או לידת שולפן ועוד.

טיפול רשלני במקרים של תשניק לידתי

כדי להימנע מהנזקים הקשים שהתשניק הלידתי עלול לגרום, לרבות שיתוק מוחין, חשוב מאד לעקוב אחר מצבו של העובר בהיותו ברחם, לרבות באמצעות בדיקת מוניטור עוברי או אולטרסאונד, וזאת על מנת לבדוק באופן שוטף ורצוף האם קיימות אינדיקציות לכך שהוא סובל ממצוקה עוברית וחוסר בחמצן, כגון  שינויים בדופק הלב של העובר, בתנועות ובנשימה שלו.

במידה שהתגלו אינדיקציות למצוקה עוברית וחוסר בחמצן אצל העובר בהיותו ברחם, על הצוות הרפואי לפעול באופן מיידי על מנת לחלץ את העובר מהרחם וליילדו באמצעות ניתוח קיסרי.

יודגש כי מהירות הטיפול בשלב זה הינה קריטית, מאחר שכל עיכוב ודחייה של הטיפול בעובר מגדילים את הסיכויים לגרימת נזק קשה למוחו, ובמקרים חמורים אף למותו. 

לאחר שהעובר כבר נולד וחולץ מהרחם, ניתן לאבחן האם הוא לקה בתשניק בלידה לפי התסמינים הבאים, בדרך כלל:

– אפגר נמוך מאוד וזאת גם בדקה החמישית והעשירית לאחר הלידה.
– חמצת בדם – רמת PH נמוכה מהתקין.
– פרכוסים או ממצאים חריגים בבדיקה הנוירולוגית של התינוק לאחר לידתו או בימים או בשבועות הראשונים לאחר מכן, כגון רפיון שרירים, שינויים בטונוס גוף, היפוטוניה או היפרטוניה, או ממצאים לא תקינים בבדיקת הרפלקסים.
– פגיעה רב מערכתית כמו פגיעה בכליות או הפרעה בתפקודי קרישה.

הטיפול לאחר החילוץ מהרחם של תינוק שלקה בתשניק בלידה כולל החייאת לב-ריאות, ייצוב ריכוז המלחים, הסוכר ומאזן חומצה-בסיס בדם וכן מתן תרופות, וזאת לשם החזרת חמצון יעיל לרקמות ועל מנת למנוע נזקים ארוכי טווח.

בכל מקרה בו הופיעו אינדיקציות ותסמינים לתשניק בלידה, בין בהיות העובר עדיין ברחם ובין לאחר לידתו וחילוצו מהרחם, וכאשר הצוות הרפואי התרשל ולא פעל כנדרש, או לא פעל במהירות הראויה, הדבר עלול להוות עילה להגשת תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית.

עם זאת, כדי להוכיח שהצוות הרפואי שניהל את הלידה אכן התרשל, יש להוכיח את שלושת היסודות הבאים:

1. הצוות הרפואי התרשל לגבי אבחון התסמינים של תשניק בלידה ו/או לגבי אופן מתן הטיפול הראוי לתשניק בלידה, לרבות חילוץ העובר מהרחם במהירות הנדרשת.

2. לעובר נגרם נזק קבוע בזמן הלידה.

3. קיים קשר סיבתי בין התרשלות הצוות הרפואי לנזק הקבוע שנגרם לעובר.

במסגרת הליך ע"א 9927/06 פלוני נ' מדינת ישראל נדון מקרה של תינוק שלקה בשיתוק מוחין קשה עקב תשניק בלידה.

תיק זה עסק בתינוק שהיה במשקל גבוה, מעל 4 קילו, ואשר נולד לאחר תהליך לידה ממושך וקשה, שבו בית החולים ניסה בתחילה ליילדו בלידת מלקחיים, שלא צלחה, אחר כך בלידת שולפן, שגם היא לא צלחה, ולבסוף בניתוח קיסרי, שגם הוא לא צלח, כך שלבסוף התינוק נולד באמצעות דחיפתו החוצה דרך תעלת הלידה של האם, כשם שמתבצעת לידה רגילה.

בסופו של כל תהליך הלידה הממושך והמייגע הנ"ל, נולד התינוק במצב קשה מאד, כשהוא סובל מתשניק, ולימים אובחן כמי שסובל משיתוק מוחין שהוביל להגבלות קשות בארבעת הגפיים ופיגור שכלי חמור.

בית המשפט קבע כי בית החולים התרשל במהלך תהליך הלידה, לרבות בכך שהוא לא שקל ליילד את התינוק מלכתחילה בניתוח קיסרי, נוכח משקלו הגבוה ותחת זאת בחר לבצע לידת מלקחיים, שנחשבת ללידה מסוכנת, וכי למרות שלידת המלקחיים נכשלה בשל משקלו הגבוה של התינוק, הוא עדיין ניסה להמשיך וליילד אותו בלידת שולפן ורק כעבור זמן ממושך ובאיחור ניכר, הוחלט להעביר את היולדת לניתוח קיסרי.

עוד קבע בית המשפט כי רשלנותו של בית החולים גרמה לעיכוב ממושך בהחלטה להסיט את הלידה למסלול של ניתוח קיסרי, וממילא לדחייה משמעותית במועד סיום הלידה, דבר שגרם לתשניק בלידה בו לקה התינוק ולשיתוק המוחין שלו.

בסיכומו של דבר פסק בית המשפט פיצויי עתק בסך של כ-4.2 מיליון ₪ בשל הרשלנות הקשה והנזק הבלתי הפיך שנגרם לתינוק בשל שיתוק המוחין שנגרם לו.

מתי לפנות לעורך דין?

כאמור, במקרים של אספיקציה לפני או בזמן הלידה, הרופאים חייבים לפעול בנוהל מזורז ובהתאם למצבו של התינוק ואמו היולדת. איחור בהגשת טיפול רפואי מתבקש, עלול כאמור להוביל לנזקים קשים לרך הנולד עד כדי שיתוק מוחין ואפילו מוות.

בכל מקרה של נזק לתינוקת שנולד, בגלל תהליך לידה שהסתבך, חשוב להקדים ולפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בתביעות בשל רשלנות רפואית בלידה, על מנת לבחון את נסיבות הטיפול הרפואי שניתן על ידי אנשי הצוות הרפואי בחדר הלידה.

לאורך השנים טיפלה עורכת הדין אדרה רוט במספר תביעות פיצויים שהוגשו בשל שיתוק מוחין שנגרם בזמן הלידה, בשל המחסור בחמצן שנבע מטיפול רשלני של אנשי הצוות הרפואי בחדר הלידה ופגיעות קשות לרך הנולד.

ניתן לפנות ולהתייעץ עם עו"ד אדרה רוט בכל שאלה ובכל מקרה של פגיעה בתינוק בסמוך למועד הלידה.

לקבלת ייעוץ משפטי במקרה של רשלנות רפואית בלידה לחצו כאן