איחור באבחון סרטן השד

חשוב לדעת כי איחור באבחון סרטן השד עלול להוביל להקטנה משמעותית בסיכויי ההחלמה של החולה, עד כדי אובדן סיכויי החלמה ומוות.

במקרה של רשלנות רפואית מצד הרופא המטפל וקופת החולים, ניתן לפעול להגשת תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית ובסקירה שלפניך, מסבירה עורכת הדין אדרה רוט על החשיבות הרבה שבאבחון מוקדם של המחלה והדרך, בעת הצורך, להגיש תביעת רשלנות רפואית.

מעל לשני מיליון מקרים חדשים של סרטן שד מאובחנים בעולם מדי שנה מתוכם 4,500 מקרים של נשים ו-50 מקרים של גברים בישראל.

על פי ההערכות, אחת מתשע נשים ישראליות יחלו בחייהן במחלה כאשר מסלול הטיפול במחלה והשפעתה על איכות ואורך החיים תלויים במאפיינים רבים ובראשם שלב האבחון בה. 

במהלך 30 השנים האחרונות חלה ירידה של כ-30% בתמותה מסרטן שד ברחבי העולם, כאשר חלק גדול מירידה זו זוקפים לזכות תוכניות אבחון מוקדם נרחבות שהוטמעו ברחבי העולם. זאת, מכיוון שאיתור מוקדם יותר של המחלה יכול לאפשר טיפול בה עוד לפני שהיא מתפשטת לאזורים אחרים בגוף.

כ'כלל אצבע' נהוג לומר שגילוי סרטן שד בשלב מוקדם ביותר מעלה את סיכויי הריפוי לכ-90% וכך בהתאמה, במקרה של איחור באבחון המחלה בשל רשלנות רפואית או מסיבה שאינה נובעת מהתרשלות של הרופאים, סיכויי הריפוי קטנים משמעותית עד כדי סכנת חיים.

כיצד מאבחנים סרטן שד בזמן?

תהליך האבחון של סרטן שד יכול להתחיל במספר נקודות כאשר אחת מהן היא הבחנה בגוש או בממצא חשוד אחר בשד. ממצא זה, המגביר את החשד לקיומה של מחלה יכול להיות אחד או יותר מהבאים: גוש חדש בשד, שינויים בעור השד, שינוי בצבע או בגודל אחד השדיים, משיכה של פטמה פנימה או מאפיינים אחרים.

נקודה אחרת שבה יכול להתחיל בירור לצורך גילוי מוקדם של סרטן שד הוא בדיקת ממוגרפיה (Mammogram), שהיא בדיקת רנטגן המתבצעת תוך שימוש ברמת קרינה נמוכה במיוחד.

על פי הערכות בין-לאומיות בדיקת ממוגרפיה היא אפשרות הסקר הטובה ביותר לאיתור מוקדם של סרטן שד, זאת למרות שבין 5 ל-15% מסרטני השד החדשים אינם ניתנים לאיתור בבדיקה זו.

נכון להיום, בדיקת הממוגרפיה נמצאת בסל הבריאות הממלכתי עבור נשים מגיל 50 ועד גיל 74 אחת לשנתיים כאשר מתקיים דיון בנוגע להקדמת גיל תחילת הסקר לגיל 45. 

נשים בעלות גורמי סיכון, כגון נשאות של גן המעלה את הסיכון לסרטן שד או סיפור של סרטן שד באם או באחות יקבלו לעיתים המלצה לבצע בדיקות ממוגרפיות תקופתיות אחת לשנים מגיל 40.

מה אחרי ממוגרפיה?

לאחר בדיקת ממוגרפיה חשודה המשך תהליך האבחון כולל לרוב בדיקת אולטרה-סאונד של השד המכוונת לאזור הגידול החשוד ואינה מומלצת כבדיקת סקר למי שבדיקת הממוגרפיה שלה תקינה בדרך כלל.

לעיתים עושים שימוש גם בבדיקת MRI של השד המאפשרת קבלת הדמייה טובה של שני השדיים והרקמות סביבם לקבלת מידע רב יותר בנוגע לגוש החשוד, לגושים נוספים או לשינויים שיכולים לאפיין מחלה ממאירה פעילה.

נשים בעלות גורמי סיכון מסויימים לסרטן שד, כגון נשאות לגנים BRCA1 או BRCA2 (הנפוצים יחסית בישראל) יבצעו לעיתים את בדיקות הסקר התקופתיות שלהן באמצעות MRI ולא באמצעות ממוגרפיה. זאת מכיוון שגיל תחילת הסקר אצלן צעיר יותר ובגילאים צעירים יותר המבנה הדחוס של רקמת השד מקשה על יעילותה של בדיקת הממוגרפיה, מכשול אותו יכולה לעקוף בדיקת ה-MRI.

כיצד מחליטים על טיפול?

אם בבדיקות השונות עלה חשד משמעותי לגוש בעל פוטנציאל סרטני בשד השלב הבא באבחון יכלול לרוב ביופסיה במהלכו תילקח דגימה מהגידול.

הדגימה תישלח למעבדה פתולוגית ובה יבוצע אפיון של הגידול שיוכל להבהיר האם מדובר בגידול סרטני, אם כן מאיזה סוג ואיזה טיפול יכול להתאים לו במיוחד.

בדיקה זו, בשילוב המידע שהתקבל בבדיקות השונות ובראשן MRI, יקבע את התוכנית הטיפולית אותה יש להתאים אישית לכל חולה.

מדוע חשוב לאבחן סרטן שד מוקדם?

אבחון סרטן שד בשלבים מוקדמים יאפשר לרוב סיכויי ריפוי גבוהים בטיפול מקובל. כמו כן, אבחון מוקדם של סרטן שד יאפשר תוכנית טיפול שמרנית יותר, כך שניתן יהיה להסתפק לעיתים בניתוחי כריתה שישמרו את השד (הקרויים Breast Conserving Therapy או Lumpectomy).

על פי הערכות, כ-60% מהנשים שמאובחנות בסרטן שד בשלב מוקדם יוכלו לעבור הליך זה כאשר היתר יצטרכו לעבור כריתה של השד (Mastectomy) היכולה להתבצע עם או בלי שחזור.

על פי תוצאות הניתוח ומאפייני הגידול יוחלט על ביצוע טיפולים משלימים כגון טיפולי הקרנה, כימותרפיה, טיפולים ממוקדי מטרה וטיפולים הורמונליים (אנדוקריניים).

גילוי של סרטן השד בשלב מוקדם יוכל לאפשר ויתור על חלק מטיפולים משלימים אלה ללא תוספת משמעותית לסיכון לחזרה.

זאת, בניגוד למצב בו מתבצע אבחון סרטן השד בשלבים מתקדמים שיחייבו לרוב טיפול משולב, כירורגי, תרופתי ולעיתים קרינתי. 

מקרי רשלנות רפואית חמורה

לצערנו הרב, לאורך השנים טיפלנו במספר מקרים שבהם אישה הגיע לרופא עם תלונות המחייבות בדיקה קפדנית, לצורך אבחון אפשרי של סרטן השד, אך הרופא מסיבות לא ברורות ומתוך רשלנותו, לא הפנה אותה לבדיקות המתאימות או שלא פענח כראוי את תוצאות הבדיקות.

במקרים אלה חל עיכוב רב באבחון המחלה, ובמקום שהאבחון יעשה בשלבים הראשונים של התפתחות המחלה, בפועל המחלה אובחנה בשלב מתקדם ולעיתים אף בשלב שבו היה מאוחר מכדי להציל את חייה של האישה.

במקרים של איחור באבחון סרטן השד בשל רשלנות רפואית, ניתן וראוי להגיש תביעת פיצויים כנגד הרופא המטפל והגורמים האחראיים בקופת החולים ו/או בבית החולים. לעורכת הדין אדרה רוט ניסיון של למעלה מ-22 שנים בייצוג בתביעות מסוג זה, וניתן לפנות בכל שלב להתייעצות אישית ובחינת המקרה שלך.