הידבקות בווירוס ה-CMV בהריון

וירוס הציטומגלוירוס הוא הגורם הזיהומי הנפוץ ביותר למומים מולדים. למרות שבחלק גדול מהמקרים העוברים כלל לא מושפעים מהווירוס, בכ-20% מהיילודים שנדבקו יופיעו סימנים חמורים ולכן, חובה על אנשי הצוות הרפואי שמלווים את ההריון ונמצאים בחדר הלידה לאבחן את וירוס ה-CMV ולהעניק טיפול רפואי הולם, שימנע את השפעתו הקשה על התינוק/ת שנולד/ה.

בסקירה המפורטת שלפניך מסבירה עורכת הדין אדרה רוט אודות השפעותיו של וירוס ה-CMV, הדרכים לאבחן אותו עוד במהלך ההריון, השפעותיו האפשריות במהלך ההריון ולאחר הלידה ועל מקרים מצערים של רשלנות רפואית חמורה.

חשוב שתדעי

מרבית הנשים בישראל כבר נחשפו בעבר לווירוס ה-CMV (Cytomegalovirus) , ועל אף שהוא נחשב זיהום נפוץ במיוחד גם בעולם, ציטומגלוירוס נותר אחת המחלות הזיהומיות המסתוריות ביותר.

הווירוס, שמשתייך למשפחת הווירוסים מסוג הרפס (Herpesviruses) מתקשר בשנים האחרונות ליותר ויותר מצבים רפואיים ובהם טרשת עורקים ואף מסלולים תאיים שמקושרים עם מחלת הסרטן.

עם זאת, חשיבותו העיקרית נותרה בהקשר של הריון, הדבקה עוברית והמומים שהוא עלול לגרום להם, לרבות ירידה בשמיעה, היקף ראש קטן, פיגור שכלי, הגדלה של הכבד והטחול ותסמינים אחרים.

לאור ההשפעה הנרחבת שיכולה להיות לווירוס הן על העובר והן על הבוגר, בשנים האחרונות קיימת תנופת מחקר למציאת חיסון ל-CMV והיום אף מוצע חיסיון ניסיוני לווירוס במספר מרכזים רפואיים בישראל.

הנשים שכבר נדבקו לא בהכרח מחוסנות לחלוטין

כאמור, על פי הערכות כ-80% מהאוכלוסייה כבר נדבקה בעבר בווירוס. לא  זוכרים אם נדבקתם? זה הגיוני. כיום חושבים  שבכ-90% מהמקרים זיהום ב-CMV מופיע ללא תסמינים.

במקרים שבהם הדבקה ב-CMV גורמת לתסמינים ניתן למצוא לעיתים מחלת חום קלה עם תסמינים מגוונים כגון חולשה, כאבי שרירים, כאבי ראש ותסמינים אחרים.

במהלך ההריון, הדבקה בווירוס יכולה להיות ראשונית במקרים שבהם האישה לא נדבקה בווירוס בעבר, שניונית או בהפעלה מחודשת המוכרת גם כשפעול או רה-אקטיבציה.

בין אם מדובר בהדבקה ראשונה, הדבקה חוזרת או שפעול, בכל אחד מהמקרים העובר יכול להידבק במחלה דרך האם.

עוברים לאמהות שנדבקו בווירוס בפעם הראשונה במהלך ההריון (הדבקה ראשונית) נמצאים ככל הנראה ברמת הסיכון הגבוהה ביותר למומים שמקושרים עם CMV.

למעשה, הסיכוי של העובר להידבק מהאם בזמן הדבקה ראשונית מוערך בכ-50%. ככל הנראה, הסיכוי להדבקה של העובר הולך ועולה ככך שהאם נדבקה בשלב מאוחר יותר של ההריון.

עם זאת, הסיכון למחלה משמעותית סביב הלידה ובהמשך החיים דווקא גבוה יותר ככל שההדבקה מתרחשת בשלב מוקדם של ההריון ובמיוחד בשליש הראשון ולכן כל כך חשוב לאבחן את התופעה במסגרת מעקב ההריון השגרתי ובשלב מוקדם ככל שניתן.

רק 10-15% מהתינוקות מפגינים תסמינים כבר בלידה

באופן כללי, כיום מעריכים שבין 0.5% לכ-3% מהתינוקות שנולדים נדבקים בווירוס שהועבר להם מאמם.

על אף שהסיכון העוברי בהדבקה ראשונית הוא גבוה יותר, מרבית מקרי ההדבקה העובריים נגרמים כנראה כתוצאה מהדבקה שניונית או שפעול, מכיוון שמצבים אלה נפוצים הרבה יותר באוכלוסייה.

ההדבקה העוברית יכולה להתרחש במספר מסלולים, כאשר מעבר של הווירוס מדם האם, דרך השליה ומשם אל העובר הוא ככל הנראה מסלול הדבקה מרכזי.

כתלות בגיל ההריון בזמן ההדבקה ובגורמים אחרים שלא את כולם עולם הרפואה מבין עדיין, השפעת הווירוס על העובר יכולה לנוע ממחלה אסימפטומטית כלומר, ללא תסמינים ועד לסיבוכים שניכרים כבר בלידה ובהם היקף ראש קטן, גודל קטן לגיל ההריון, הרחבה של חדרי המוח, צהבת, הגדלה של הטחול והכבד, הפרעה במרכיבי קרישת דם מסוימים ואף תמותה.

סיבוכים אלה מופיעים בכ-10-15% מהמקרים שבהם ילודים נדבקו במהלך ההריון.

חלק גדול מהתינוקות שמסתמנים בלידה יפתחו תחלואה נוירו-התפתחותית ארוכת טווח לרבות אובדן שמיעה, פגיעה בראייה או ליקוי מוחי אחר בהמשך החיים.

גם תינוקות שנדבקו ב-CMV לפני הלידה אך הם א-סימפטומטיים עלולים לפתח ליקויים אלה ואחרים בטווח הרחוק.

אבחון מוקדם לזיהום CMV

על פי נייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה משנת 2017, כיום אין הנחייה גורפת לבדיקת סקר של נשים הרות עבור זיהום בציטומגלוירוס.

עם זאת, ממליץ הארגון לבצע ברור סרולוגי (בדיקת דם לאם) במקרים שבהם מתעורר חשד להדבקה בזיהום.

כך, במקרים הבאים:

– התסמינים של האישה יכולים להתאים להדבקה ב-CMV, על אף כאמור שתסמינים אלה נוטים להיות לא ספציפיים ולהופיע רק בחלק מהנשים שנדבקו.

– ממצאים בבדיקת אולטרסאונד או סקירת מערכות (ממצאים סונוגרפיים) מעלים חשד לזיהום אצל העובר. ממצאים אלה כוללים הרחבה של חדרי המוח, מוקדים היפראקוגניים סביב חדרי המוח או הכבד, היקף ראש קטן, האטה בגדילה התוך רחמית או הצטברות נוזלים בגוף העובר (הדירופוס).
 
כמו כן, על פי האיגוד ניתן לשקול בדיקה לאיתור נוגדנים ל-CMV בקרב נשים שנמצאות בסיכון מוגבר להדבקה ובהן נשים שעובדות עם ילדים או נשים תחת טיפול רפואי שיכול לדכא את פעילות מערכת החיסון.

עלה חשד ל-CMV במהלך ההריון – מה עושים עכשיו?

על פי נייר העמדה, שגם אושר על ידי המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית, יש להשלים בירור רפואי כאשר עולה חשש להדבקה ב-CMV במהלך ההריון.

בעוד שבדיקה דם פשוטה שבודקת את רמות הנוגדנים ל-CMV בדם (בדיקה סרולוגית, IgG  ו-IgM) מאפשרת לרמוז אם התרחשה הדבקה של האישה לאחרונה. עם זאת, הבדיקה לא תמיד חד-משמעית.

כיום, הבדיקה המרכזית לאבחון זיהום עוברי בווירוס מתבצעת באמצעות דגימת מי שפיר ואיתור מקטעי DNA של הווירוס בנוזל באמצעות בדיקת PCR ותרבית.

כדי לשפר את רגישות הבדיקה, בישראל רצוי לבצע את הבדיקה לאחר השבוע ה-21 להריון ולפחות 6 שבועות לאחר מועד ההדבקה המשוער.

כמו כל בדיקה, גם בדיקה לאבחון זיהום עוברי ב-CMV באמצעות בדיקת מי שפיר אינה מושלמת. הצוות הרפואי שמלווה אתכן יוכל להסביר לך על מגבלות הבדיקה, על משמעות התוצאות ולייעץ על אפשרויות ניהול ההריון על פי הממצאים שעלו בבדיקות ותפישת עולמך הייחודית.

לעיתים, תופני לביצוע בדיקות נוספות, כגון בדיקת MRI עוברית, שתוכל לשפוך אור נוסף על השפעת הווירוס על העובר, אם נדבק.

חשוב לציין שעל פי האיגוד, כיום נהוג להניח שתוצאות בדיקות אלה יכולות לשפר את ההערכה בנוגע לנזק העתידי ממנו יסבול העובר, אם בכלל. עם זאת, גם בדיקות אלה אינן מושלמות.

מניעת CMV: עד היום בעיקר היגיינה ומתי נזכה לראות חיסון?

נשים יכולות להידבק ב-CMV במגוון רחב של מסלולים, לרבות דרך מגע עם רוק והפרשות של ילדים קטנים.

לכן, הדרכה של נשים בהריון בנוגע לדרכים לצמצום ההדבקה ב-CMV יכולה להקטין את הסיכון להדבקה, אם כי לא למנוע אותה לחלוטין.

נשים שעובדות עם ילדים קטנים, בתור מטפלות במעונות יום למשל, יכולות להימצא בסיכון מוגבר.

המלצת האיגוד הישראלי, כמו גם גופים אחרים בעולם, היא לאמץ את ההרגלים הבאים כדי להקטין את הסיכוי להדבקה:

1. הקפדה על היגיינה אישית טובה של האישה לאורך כל ההריון, לרבות שטיפת ידיים בסבון ובמים לאחר כל מגע עם חיתול, רוק או הפרשה של ילדים. את הידיים יש לשטוף היטב במשך לפחות 20 שניות.

2. הימנעות ממתן נשיקות על הפה או הלחיים לילדים מתחת לגיל 6.

3. ניקוי צעצועים ומשטחים אחרים שיכולים לבוא במגע עם שתן או רוק של ילדים.

4. השתדלו לא להכניס לפה אוכל, משקה, סכו"ם, מברשת שיניים או מוצץ שנעשה בהם שימוש על ידי ילדים קטנים.

בשנים האחרונות מתבצע במספר בתי חולים בישראל (ובעולם) ניסוי בחיסון עבור CMV. החיסון, שנמצא בשלב הניסוי השני (פאזה 2), ניתן בשתיים או בשלוש מנות לנשים בנות 16-35 שלא נחשפו בעבר לווירוס ומשווה לפלצבו (דמה), כאשר הנשים לא יודעות אם הן קיבלו את החיסון או את הפלצבו.

על פי הרישום באתר הניסויים הקליניים ClinicalTrials.gov, הניסוי אמור להסתיים במאי 2021 והחוקרים משערים שהחיסון יקטין את שכיחות ההדבקה בווירוס בקרב נשים אלה.

לחיסון זה מצטרפים גם חיסונים רבים נוספים, שנמצאים בשלבי גם הם בשלבי פיתוח שונים.

לאור השכיחות הגבוהה של הווירוס, ולאור ההשפעה ההרסנית שיכולה להיות לו במהלך ההריון, ייתכן שהצלחת החיסון תהווה שחר של יום חדש בכל הנוגע למומים מולדים הנגרמים ממחלות זיהומיות.

פנייה לצוות רפואי מוסמך תוכל לספק לכם מידע עדכני בנוגע לאבחון, טיפול וניהול הריון עם חשש להדבקה בווירוס ה-CMV בנסיבות הייחודיות לכם.

נולד/ה תינוק/ת חולה ב-CMV?

כפי שציינו, השפעותיו של הווירוס עלולות להיות הרסניות ובמקרים לא מעטים, הידבקות בווירוס תוביל להשפעות קשות על התינוק/ת.

בכל מקרה של לידת תינוק או תינוקת שנדבקו בווירוס, מבלי שהתופעה אובחנה מראש על ידי הרופאים שליוו את מעקב ההריון, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ולבחון האם קיימת אפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופאים שליוו את ההריון.

עורכת הדין אדרה רוט טיפלה ומטפלת בתביעות שהוגשו על ידי הורים לילדים שנפגעו בשל רשלנות רפואית באבחון וירוס ה-CMV, רשלנות שהובילה לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בילד/ה.

ניתן לפנות לקבלת ייעוץ ושיחה אישית עם עורכת הדין אדרה רוט בכל עת.