טיפול רשלני בתסחיף ריאתי

תסחיף ריאתי מתרחש כאשר קריש דם מתנתק מאחת הדפנות של כלי הדם, מגיע אל הלב ומשם לריאות.

אם הקריש אינו מתמוסס בדרכו ללב ולריאות הוא עשוי לגרום לחסימת העורק הראשי לאחת הריאות או כלי דם מרכזי אחר ובכך לגרום לנזק חמור, בלתי הפיך ולעיתים אף למוות.

לתסחיף ריאתי קיימים מספר תסמינים שאנשי הצוות הרפואי צריכים לזהות במהירות האפשרית על מנת להגיב בהתאם ולהעניק לחולה טיפול רפואי הולם.

בין שאר התסמינים הנפוצים: שיעול, קוצר נשימה פתאומי, צפצופים בנשימה, פעימות לב מואצות, כאבים בחזה, הזעה, עילפון, חום, סחרחורות וגוון כחלחל בגוף.

כמו כן, מאחר שברוב המקרים הסיבה הנה בקריש דם המגיע מהגפיים התחתונות. הרי שנפיחות, עור אדום או רגישות וכאב ברגל הפגועה מהווים תסמינים מקדימים.

דרכי הטיפול במקרה שכזה כוללות טיפול תרופתי באמצעות נוגדי קרישה (מדללי דם) או החדרת צנתר השואב את קריש הדם ובמקרים קשים, ניתוח במהלכו מוחדר לכלי הדם פילטר החוסם את הקריש מלעשות דרכו ללב ומשם לריאות.

המשמעות הרפואית של אי אבחון או אי טיפול בזמן, היא באי ספיקת לב כרונית, יתר לחץ דם בריאות ובמקרים מסוימים גם מוות.

המשמעות המשפטית באחד המצבים האמורים בהם היתה חובה על הרופא לאבחן או לטפל בתסחיף ריאתי והדבר לא נעשה או שנעשה רק באיחור ניכר, הנה במקרים רבים עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.

עורכת הדין אדרה רוט מייצגת תובעים במספר תביעות פיצויים שהוגשו בשל רשלנות רפואית חמורה במתן טיפול רפואי הולם, במקרים של תסחיף ריאתי.

בסקירה שלפניך נביא מספר דוגמאות מתוך פסקי דין של בתי המשפט, בתביעות שהוגשו בשל רשלנות רפואית בטיפול בתסחיף ריאתי.

פסיקת בתי המשפט: רשלנות בטיפול בתסחיף ריאתי

במקרה הראשון מדובר באישה כבת 30 אשר עברה ניתוח לקיצור קיבה. לאחריו חשה ברע ופנתה לבית החולים. הרופא המטפל בדק ומצא כי האישה סובלת מחום, דופק ולחץ דם גבוה.

למרות זאת, שחרר אותה לביתה והורה לה לנוח. מספר ימים לאחר מכן, נפטרה האישה.

בית המשפט בחן את נסיבות המקרה ופסק כי התסמינים חייבו את הרופא לערוך בדיקות נדרשות לבחינת האפשרות כי היא סובלת מתסחיף ריאתי.

עוד נפסק כי שעה שהרופא לא פעל בהתאם, הרי שהוא התרשל בביצוע תפקידו.

בית המשפט פסק כי אילו היה ניתן לאישה טיפול מתאים מותה היה יכול להימנע.

המדובר בפסק דינו של בית המשפט העליון בהליך ע"א 1693/09 ‏עזבון המנוחה פלונית נ' בית החולים אסף הרופא אשר ניתן ביום 3.9.2014.

במקרה אחר אישה כבת 40 פנתה לבית החולים והתלוננה על חום, שיעול וכאבים. האישה שוחררה לביתה עם טיפול אנטיביוטי.

בהמשך אותו היום ומאחר שהמשיכה לחוש ברע, פנתה האישה לבית חולים אחר, שם אובחנה כסובלת מתסחיף ריאתי, טופלה והחלימה.

בבית המשפט טען בית החולים כי אין לפצות את האישה בשום סכום, הואיל ולא נגרם נזק פיזי והאישה נותרה בחיים.

בית המשפט דחה טענות אלו והטיל אחריות משפטית על בית החולים בעת שהוא קובע כי למרות שלא נגרם לאישה נזק פיזי, הרי שקיימת אחריות בשל אי האבחון של התסחיף הריאתי בזמן. סכום הפיצויים שנפסק עמד על כ-800,000 ₪.

לשיטת בית המשפט הפיצוי הינו בגין הנזק הנפשי שנגרם כתוצאה מהתנהלות בית החולים אשר העמיד אותה בסכנת מוות ולא אבחן כלל את התסחיף.

המדובר בפסק דינו של בית משפט השלום בירושלים בהליך ת"א (י-ם) 1808/04 פלונית נ' בית החולים משגב לדך ירושלים ואח', אשר ניתן ביום 10.11.2008.

במקרה נוסף, גבר כבן 37 שנים פנה לבית החולים לצורך ביצוע ניתוח ברגל. בחלוף מספר ימים, נערכה לגבר ביקורת שגרתית בפני הרופא המנתח.

במהלכה הוא התלונן על כאבים ברגל, נפיחות וסימן כחול וכן העלה את האפשרות כי קיים קריש דם.

הגבר סבל גם מקשיי נשימה וכאבים בחזה ואולם תלונות אלה לא חשף בפני הרופא המנתח. לאחר הביקורת, הוא שוחרר לביתו למנוחה.

בהמשך, סבל הגבר מתסחיף ריאתי ופנה לבית החולים, שם טופל והחלים. בית המשפט קבע כי הרופא המנתח התרשל בתפקידו. שכן, עלו תסמינים אשר חייבו אותו לברר ולחקור גם אחר ממצאים נוספים הדרושים לקבלת החלטה מתאימה להמשך הטיפול הרפואי.

במקרה דנן, אילו  שאל הרופא המנתח את הגבר לגבי כאבים בחזה או קשיי נשימה, הוא היה מגלה את התסמינים הללו ואשר צירופם מחייב את המסקנה בדבר תסחיף ריאתי אפשרי.

בשל אי האבחון במועד, פסק בית המשפט פיצוי בסך של  כ-45,000 ₪ וזאת למרות שלא נגרם נזק ממשי בפועל.

המדובר על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים בהליך ת"א (י-ם) 4563/03 פלוני נ' ד"ר מן גידעון, אשר ניתן ביום 14.10.2007.

מה עושים במקרה של חשש מפני רשלנות רפואית?

במקרה של אי אבחון תסחיף ריאתי בזמן או טיפול רשלני בתסחיף אשר גרמו לנזקים פיזיים ו/או נפשיים, חשוב לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד מנוסה בתחום.

עורך הדין יאסוף את התיעוד הרפואי הרלוונטי ויבחן, לרוב בצוותא עם מומחה רפואי בעל שם, את השתלשלות הטיפול הרפואי שניתן לחולה.

רק לאחר בחינת נסיבות הטיפול הרפואי בצורה קפדנית, ניתן יהיה להעריך האם ישנה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופאים שהתרשלנו בתפקידם ובית החולים בו ניתן הטיפול הרשלני.

לעורכת הדין אדרה רוט ניסיון של למעלה מ-22 שנים בייצוג נפגעי רשלנות רפואית וניתן לפנות לשיחה אישית עם עורכת הדין רוט בכל עניין ובכל עת.