תסמונת אשרמן בשל רשלנות רפואית

תסמונת אשרמן הנה תופעה שמאופיינת בהיווצרות רקמות צלקתיות בחלל הרחם שגורמות להידבקויות של הדפנות וחסימת חלל הרחם ברמות שונות, ואשר עלולה לגרום להפסקת המחזור, הפלות חוזרות ואף לפגוע בסיכוי להרות שוב.

תסמונת זו מתרחשת עקב סיבות שונות, ולרבות בשל הליך הפלה יזומה שבוצע באופן לא תקין או עקב הותרת שארית שליה ברחם לאחר לידה או הפלה.

התסמונת קרויה על שמו יוסף אשרמן שאיבחן אותה לראשונה, ואשר שימש כמנהל מחלקת היולדות בבית החולים הקריה בתל אביב.

כיצד מאבחנים תסמונת אשרמן וכיצד מטפלים בה?

בדרך כלל תסמונת אשרמן מאובחנת לאחר שמטופלת שעברה לידה או הפלה מדווחת לאחר מכן על שינויים משמעותיים בווסת או אף היעלמות שלה.

ניתן לאבחן את התסמונת על ידי בדיקת אולטרסאונד, צילום רחם וכן על ידי בדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית שמאפשרת לצפות באופן ישיר בחלל הרחם באמצעות מכשיר חדשני, ולזהות במדויק את האזור הפגוע ואת חומרת מצבו.

ניתן לטפל בתסמונת אשרמן על ידי ביצוע הליך היסטרוסקופיה ניתוחית שמשמשת לפתיחת ההידבקויות, אם כי יש לקחת בחשבון שהן גם עלולות לשוב ולחזור.

כדי להפחית את הסיכויים לחזרתן של ההידבקויות, ניתן להחדיר לרחם לאחר הניתוח בלון או התקן תוך רחמי למספר ימים, או אף להחדיר לו חומצה היאלרונית.

כיצד נוצרת תסמונת אשרמן?

השכבה הפנימית של הרחם מכונה רירית הרחם והיא מורכבת משתי שכבות: שכבה בסיסית קבועה ושכבה פונקציונאלית שמתחדשת מדי חודש ונושרת בעת קבלת הווסת.

תסמונת אשרמן נוצרת כאשר השכבה הבסיסית של רירית הרחם עברה טראומה שגרמה ליצירת רקמה צלקתית בה ולהידבקויות של הדפנות עד לכדי חסימת חלל הרחם ברמות שונות.

טראומה זו יכולה להיגרם עקב סיבות שונות, כגון דלקות באגן, סיבוכים שקשורים לשימוש בהתקן תוך רחמי, הותרת שאריות שליה ברחם לאחר לידה או הפלה, או במהלך הליך הפלה, ניתוח קיסרי, ניתוח להוצאת שרירן ועוד.

תסמונת אשרמן עקב רשלנות רפואית

כפי שצויין לעיל, תסמונת אשרמן עלולה להתרחש עקב סיבות שונות, כאשר חלקן עלולות להוות רשלנות רפואית, כגון מקרים בהם בוצע הליך גרידה כושל או מקרים בהם נותרה שליה ברחם לאחר לידה או הפלה.

בדרך כלל השליה נפלטת בשלמותה מהרחם כעבור רבע עד חצי שעה לאחר הלידה, אולם ישנם מקרים חריגים בהם השליה אינה יוצאת בשלמותה מהרחם, ועקב כך נותרות ממנה שאריות שעדיין נטועות בדופן הרחם.

מצבים אלה עלולים להתרחש לאחר כל לידה, בין אם היא לידה טבעית או ניתוח קיסרי. בנוסף עלולה להישאר שארית שליה ברחם גם לאחר הפלה, בין אם היא טבעית או מלאכותית.

בשל סיכון זה מוטלת על הצוות הרפואי החובה לוודא לאחר כל הליך לידה או הפלה שלא נותרו ברחם שאריות שליה, וזאת באמצעות בדיקת שלמות השליה וביצוע בדיקה ידנית בחלל רחם.

בנוסף, יש להפנות כל אשה שעברה לידה או הפלה לביצוע בדיקת אולטרסאונד של חלל הרחם לאחר 6 שבועות, וזאת כדי לוודא שלא נותרו בו שאריות שליה. במידה שבדיקת האולטרסאונד העלתה שאכן קיימות שאריות שליה בתוך הרחם, יש לפעול להוצאתן.

אם מדובר בשאריות קטנות, ניתן לפעול להוצאתן על ידי מתן תרופות שגורמות להתכווצות הרחם ולפליטת השאריות החוצה.

אם מדובר בשאריות גדולות יחסית, ניתן להוציא אותן על ידי היסטרוסקופיה ניתוחית או על ידי הליך גרידה, שפחות מומלץ, מאחר שהוא מבוצע באופן עיוור ואף כרוך בעצמו בסיכון מוגבר לגרימת תסמונת אשרמן.

על רקע זה ניתן לראות שרשלנות רפואית שגרמה לתסמונת אשרמן עלולה להתרחש בשלל נסיבות, וביניהן:

– ביצוע רשלני של הליך הפלה לסיום הריון.

– התעלמות מתלונות של מטופלת שעברה לידה או הפלה על תסמינים שעלולים להעיד על תסמונת אשרמן ואי ביצוע בדיקה לאבחונה.

– היעדר ביצוע הבדיקה לאיתור שאריות שליה לאחר לידה או הפלה או ביצוע רשלני של בדיקה זו.

– היעדר הפנייתה של המטופלת לביצוע בדיקת האולטראסונד לאחר הלידה או ההפלה או ביצוע רשלני של בדיקה זו.

– בחירה שגויה של הטיפול להוצאת שאריות השליה, למשל כאשר המטופלת קיבלה טיפול תרופתי למרות ששאריות השליה שנותרו ברחמה היו גדולות מדי, או כאשר המטופלת עברה הליך גרידה להוצאת שאריות שליה חרף הסיכון המוגבר שכרוך בו ליצירת תסמונת אשרמן בשעה שניתן היה לבחור בהליך היסטרוסקופיה ניתוחית לשם כך.

– ביצוע רשלני של הליך גרידה להוצאת שאריות השליה.

– אי מתן הסברים אודות הסיכונים שכרוכים בהליך גרידה לצורך קבלת הסכמה מדעת, לרבות הסיכון בדבר התפתחות תסמונת אשרמן.

– אי מתן הנחיות למטופלת לאחר ביצוע הגרידה כולל מתן תשומת לב למיעוט ווסת כאינדיקציה שעלולה להעיד על תסמונת אשרמן.

ועוד…  

דוגמא לפסיקת פיצויים בתביעת רשלנות רפואית

במסגרת הליך ת"א 24998-08-14  פלונית נ' מדינת ישראל נדון מקרה של יולדת שעברה ניתוח קיסרי בבית החולים רמב"ם בו ילדה את בתה הבכורה.

מאחר שהיולדת סבלה מדימומים וכאבים לאחר הלידה, היא עברה בדיקת אולטרסאונד שאיבחנה שארית שליה ברחמה וזו הוצאה ממנו באמצעות הליך גרידה.

לאחר שהמטופלת ניסתה להיכנס להריון שני, התגלה לה לתדהמתה שהיא לקתה בתסמונת אשרמן חמורה שגרמה לעקרותה.

בית המשפט קבע שהצוות הרפואי שטיפל במטופלת התנהל בתורה רשלנית במספר אספקטים, שגרמו בדיעבד לתסמונת אשרמן ולעקרותה של המטופלת.

כך לדוגמא הרשלנות הרפואית באה לכדי ביטוי בשל אי אבחון שאריות השליה שנותרו ברחמה לאחר הניתוח הקיסרי, הבחירה בהליך הגרידה להוצאת שארית השליה למרות שעדיף היה להוציאה באמצעות היסטרוסקופיה ניתוחית, בפרט כשלמטופלת גם לא הוסברו הסיכונים שכרוכים בהליך הגרידה, לרבות הסיכון בדבר התפתחות תסמונת אשרמן ואי מתן הנחיות למטופלת לאחר ביצוע הליך הגרידה, כך שהיא תשים לב למקרה שבו היא חשה במיעוט ווסת, דבר שלו היה מתבצע ומטופל בהתאם, יכול היה למנוע את הידרדרות מצבה.

בהתאם לכך נפסקו למטופלת פיצויים בסך כולל של 600,000 ₪ ובנוסף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.