מצוקה עוברית

אחת הסיבות הנפוצות להגשתן של תביעות פיצויים בעילת רשלנות רפואית, מקורן במקרים של מצוקה עוברית חמורה, במסגרתה לא ניתן טיפול ראוי לאם ולעובר שנקלע למצוקה ובשל כך, נגרם לעובר ולעיתים גם לאמו, נזק גופני חמור ביותר.

במשרדה של עורכת הדין אדרה רוט מטופלות מספר תביעות שהוגשו כנגד רופאים ובתי חולים בשל טעויות חמורות ורשלנות בטיפול במקרים של מצוקה עוברית.

חשוב להדגיש כבר עתה כי אם עברת מקרה של לידה קשה, במהלכה העובר נקלע למצוקה מסיבה כלשהי, ניתן וראוי לפנות להתייעצות אישית עם עורכת הדין אדרה רוט, על מנת לבחון את נסיבות ההריון והלידה ולבחון האם ישנה עילה להגשת תביעה משפטית.

מצוקה עוברית או Fetal distress הנה מצב חירום לפיו העובר אינו מקבל מספיק חמצן כשהוא עדיין נמצא בתוך רחם אמו.

מדובר בסיבוך רפואי מסוכן ביותר שעלול להתרחש במהלך תקופת ההריון או במהלך הלידה, ואשר עלול לגרום לגרום לנזק קשה ובלתי הפיך למח ולמערכת העצבים המרכזית של העובר, ולרבות שיתוק מוחין ובמקרים מסויימים הוא אף עלול לגרום למותו.

היקף הנזק הצפוי לעובר תלוי בהיקף ובמשך המחסור בחמצן. במקרה של מחסור מלא בחמצן, הנזק המוחי עלול להיגרם תוך 15 דקות בלבד.

במקרה של מחסור חלקי בלבד, הנזק המוחי יתרחש כעבור משך זמן ארוך יותר, ולעיתים רק בחלוף שעות ארוכות.

בכל מקרה, מקרים של מצוקה עוברית מצריכים טיפול רפואי מהיר ומדוייק, על מנת למנוע במידת האפשר נזק אפשרי לעובר ולאם הנושאת אותה ברחמה.

הגורמים למצוקה עוברית

ככלל, גם העובר זקוק לחמצן כדי לשרוד ולהתקיים, בדומה לכל יילוד. את החמצן שלו העובר מקבל מאמו, באמצעות השליה שנמצאת בדופן הרחם, אשר מעבירה את החמצן לעובר דרך חבל הטבור שיוצא ממנה ומתחבר לעובר ומשמש כמעין צינור הזנה שלו.

לפיכך, כל דבר שמשבש את תקינות פעילותו של חבל הטבור, עלול גם לשבש את אספקת החמצן לעובר, ועקב כך לגרום למצוקה עוברית.

מדובר למשל במצב בו נוצר קשר בחבל הטבור, או במקרה בו חבל הטבור נכרך סביב צווארו או גופו של העובר, או במקרה בו העובר מועך את חבל הטבור שלו, או במקרה בו היפרדות השליה מהרחם מתרחשת מוקדם מדי ולפני הלידה וכיו"ב.

סימפטומים מוכרים ואבחון מצוקה עוברית

הסימפטומים של מצוקה עוברית מתבטאים בירידה מורגשת בקצב פעימות הלב או קצב התנועות של העובר, וכן במידה והתרחשה ירידת מים וצבע מי השפיר אינו צלול אלא עכור קרי, מים מקוניאליים.

את הירידה בקצב הלב או התנועות של העובר ניתן לאבחן באופן מקצועי באמצעות מוניטור עוברי או מכשיר אולטרא סאונד, כפי שיוסבר להלן. במידה וקצב פעימות הלב של העובר הינו נמוך מ-100 פעימות לדקה, מצבו יוגדר כמצוקה עוברית.

עם זאת, יש לקחת בחשבון שלא פעם דווקא האם ההרה הינה הראשונה להבחין בשינוי בתנועות של העובר שברחמה. מבחינת כללי הפרוטוקול הרפואי, מצב תקין של העובר הינו כאשר האם נמצאת בשכיבה ומרגישה לפחות 3 תנועות של העובר בחצי שעה או 4 תנועות בשעה.

במידה ומדובר בתדירות נמוכה יותר, יש לפנות בדחיפות לקבלת עזרה רפואית מקצועית כדי לשלול חשש למצוקה עוברית, ולרבות באמצעות מכשור מתאים.

מוניטור עוברי הינו מכשיר אולטרא סאונד ידני קטן יחסית, אשר משמש לניטור קצב פעימות הלב של העובר וכן לניטור הצירים של אמו.

מדובר במכשיר שנמצא בחדר הלידה, ומשמש לניטור רציף של קצב פעימות הלב של העובר באופן שמאפשר לצוות הרפואי לזהות במהירות יחסית במידה והעובר נקלע למצוקה נשימתית.

הבדיקה באמצעות המוניטור העוברי הינה בדיקה פשוטה וקלה אשר מתבצעת באמצעות הנחת מתמר על הבטן התחתונה של האם, ואיננה מצריכה מיומנות מקצועית מיוחדת לצורך תפעולה.

להבדיל, השימוש במכשיר אולטרא סאונד רגיל מאפשר גם להביט בעובר ולבדוק את תנועות הנשימה שלו, תנועות הגוף שלו, ואף את זרימת הדם שלו.

עם זאת ובשונה מהמוניטור העוברי, מדובר במכשיר גדול ויקר בהרבה, אשר תפעולו מצריך מיומנות מקצועית מיוחדת.

במידה והחשש למצוקה עוברית מתעורר במהלך הלידה עצמה, ניתן לערוך לעובר בדיקת דם כדי לבדוק את רמת החומציות בדמו וממנה להסיק האם יש לו מצוקה נשימתית.

דגימת הדם נלקחת מהעובר באמצעות שאיבת כמות קטנה של דם מהקרקפת שלו במהלך הלידה עצמה, והיא נבדקת בחדר הלידה עצמו.

במידה והבדיקה מראה כי קיימת חומציות גבוהה בדמו של העובר, הדבר מהווה אינדיקציה לקיומה של מצוקה נשימתית כלשהי.

עוד בנושא: שיתוק ע"ש ארב בשל רשלנות רפואית

טיפול מדוייק ומהיר עשוי להציל חיים!

כאשר מאבחנים מצוקה עוברית יש לפעול מהר ככל האפשר, הואיל וכפי שהוסבר לעיל, כל עיכוב קל בטיפול עלול להוביל לנזקים קשים ובלתי הפיכים לעובר.

הטיפול במקרה זה כולל ניסיונות לשחרור חסימת אספקת החמצן עקב הסיבוכים הכרוכים בחבל הטבור וזאת על ידי שינוי תנוחת האם או מתן תוספת חמצן לאם ולעובר.

במידה ואמצעי הטיפול השמרניים אינם עוזרים, והלידה הנרתיקית עומדת לקראת סיומה, ניתן לנסות לחלץ את העובר באמצעות לידה מכשירנית קרי, לידת ואקום או מלקחיים.

במידה והלידה הנרתיקית טרם החלה כלל, או במידה והיא רחוקה מסיומה, יש ליילד את העובר באמצעות ניתוח קיסרי.

בכל מקרה וכפי שכבר ציינו, קיימת חשיבות רבה לזיהוי מצוקה עוברית בשלב מוקדם ככל שניתן ומיד לאחר שזוהתה מצוקה כאמור, יש לפעול ולהעניק טיפול רפואי דחוף ביותר, על מנת למנוע נזקים בלתי הפיכים בעלולים להיגרם לעובר.

עוד בנושא: טיפול רשלני במקרים של מצוקה עוברית